מושג חדש ולא מדובר בשוק התיירות בישראל הוא: דרך תיירות.
דרכי תיירות קיימות כבר בכל העולם בווריאציות שונות, אך המושג (כמו מושגים אחרים בתיירות) – עדיין לא הגיע לארץ הקודש. בארצות רבות, ישנן דרכי תיירות נושאיות הבנויות סביב קונספט מובהק אחד. הן עשויות לעסוק בנושאים כגון תיירות יין, סיפורי אגדות וכיוצא בזה. ישנן דרכי תיירות אחרות לאורכם של כבישים והן יכולות גם להיות אקלקטית: קצת מכל דבר. לאפשר לתייר העובר על הציר לעצור במגוון רחב של נקודות עניין השונות זו מזו באופיין.
ברור אם כן, שקהלי היעד של דרכי תיירות משני הסוגים, משתנים בהתאם. קהל היעד של דרך התיירות הנושאית יהיה כזה שהקונספט מעניין אותו.
הוא יגיע לאזור/לציר/למדינה באופן מיוחד על מנת לחוות את המוצר התיירותי כולו. לעומת זאת, דרך תיירות הבנויה לאורכו של ציר, דרך אקלקטית מסוג זה או אחר, תתאפיין בקהלי יעד מגוונים הנוסעים עליה מנקודה ! לנקודה B. הם יעצרו על כן רק בנקודות עניין הרלוונטיות להם על פי מאפייני האישיות שלהם וידלגו על הנקודות האחרות.
בארץ, ישנם מספר צירי תנועה חשובים שיכולים להיות מפותחים כצירי תיירות אך טרם נעשו פעילויות מהותיות שיהפכו אותם לכאלו.
כביש 90: הינה דרך החוצה את הארץ לאורכו ממטולה ועד אילת. הציר עובר לאורך השבר הסורי אפריקני ומאופיין בנופים רבים המשתנים לאורכו, החל מנופי החרמון, הגליל והגולן, דרך בקעת הירדן וים המלח, וכלה בערבה. לאורך הציר ישנם כבר היום מספר אטרקציות תיירותיות, חלקן נחשבים כאתרי חובה לכל מבקר או לכל הפוחת מושכנים תיירותיים ראשונים במעלה. עם זאת, קשה לומר שנעשה לאורך צירים אלו פיתוח תיירותי מקיף שניתן להגדירו כדרך תיירות.
עם זאת, ישנן מספר יוזמות מקומיות ומחקריות שקמו סביב מקטעי ציר לאורך כביש 90.
ציר נוסף החותך את הארץ הוא כביש מספר 1 המבתר את ישראל לרוחבה. לאורך כביש זה, המחבר בין עוגני התיירות החשובים ביותר: ירושלים, תל אביב וים המלח, ישנן מעט אטרקציות תיירותיות באופן יחסי. מעט מתוכן מאוגדות תחת מיזם תיירותי קטן ומעניין הנקרא: אחד בשביל כולם.
על מיזם זה במאמר הבא
שם הכותב: נתנאל שלזינגר – קשת קידום שיווק תיירות
